עמרם סליק נ' מנהל מקרקעי ישראל- ע"י פרקליטות מחוז ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המשיבה מס' 2 להורות על סילוק התובענה על הסף, בטענה שדין התובענה להידחות מחמת מעשה עשוי ו/או דרישה לסעד תיאורטי ו/או היעדר יריבות ו/או התיישנות ו/או מעשה בית דין ו/או שיהוי ו/או מחמת שאינה מגלה עילה.

טענות המבקש בהליך העיקרי

2.המבקש הגיש תובענה בהמרצת פתיחה במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע כי המשיבה 2 פעלה בחוסר סמכות ולחילופין שלא כדין ולחילופי חילופין בחוסר שוויון כאשר סירבה ומסרבת להמליץ למשיב 1 להקצות למבקש, כבן מייסדים, נחלה במושב שדה צבי, במסגרת הקצאת נחלות לבני מייסדים.

טענות המבקש לעניין זה הן כי אי הקצאת נחלה הינו נושא בלתי בריר והליך הבוררות אינו מעשה בית דין, היעדר סמכות לועד האגודה למנוע מהמבקש נחלה כבן מייסדים, קיפוח המבקש ואפלייתו לרעה ביחס לבנים ממשיכים וכי המשיבים פועלים בעניינו של המבקש בניגוד להנחיות המשיב 1.

על כן, עותר המבקש לרושמו כבעל זכויות של בר רשות בנחלה משקית פנויה מתוקף היותו בן של מייסדים או לחילופין להורות כי הנחלה המקצועית מספר 121 שברשותו היא נחלה משקית ולהקצות לה מקרקעין מחלקות המשבצת של מושב שדה צבי. כן עותר המבקש להורות למשיב 1 לרשום אותו כבר זכויות בר רשות במשק במושב שדה צבי ללא צורך בהסכמת המשיבים 2 ו – 3 וכן להורות למשיב 1 להימנע מלהעניק זכויות בחלקת המקרקעין הקרויה מרכז המשבצות להרחבה למשיבה 2 או לכל גורם אחר.

3.בגוף התובענה טוען המבקש כי הינו בנם של מייסדי מושב שדה צבי ברי רשות במשק 10. המבקש טוען כי כאשר החליטה המשיבה 2, בשנת 1974, להקצות נחלות משקיות לבני מייסדים, על פי הגרלה, לא הוקצתה עבורו נחלה משקית אולם הוא קיבל נחלה מקצועית שמספרה 121 והבטחה כי לימים, כשיוקצו נחלות משקיות נוספות, הוא יהיה הראשון בתור. ביום 2.5.2000 פנה ועד הנהלת המשיבה 2 אל המבקש כי יירשם ליחידה משקית במושב שדה צבי ופניה נוספת התקבלה על ידו ביום 12.12.2000, כאשר הזכות לרכישת משק הוארכה לאחר מכן עד ליום 07.01.2001. המבקש מציין כי בקשתו לדחיית תשלום עבור הקצאת משק נדחתה.

המבקש מציין כי בעקבות פנייתו בעניין חלוקת המשקים, נענה על ידי נציג רשם האגודות, כי על אביו שהוא חבר האגודה לפנות בהליך בוררות וכך נעשה. ביום 12.5.02 ניתן פסק בוררות הדוחה את תביעת אביו של המבקש וביום 8.8.04 נדחה ערעור על פסק הבוררות.

4.להשלמת התמונה יצויין כי ביום 22.6.10 התקיים בפני דיון וב"כ המבקש הסכים למחיקת התובענה כנגד המשיבה 3, וכך אני מורה.

טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף

5.המשיבה 2 בבקשתה לסילוק על הסף מציינת כי תובענה דומה אשר הוגשה על ידי אביו של המבקש, מר דוד סליק, נוהלה בדרך של בוררות סטטוטורית על פי תקנון האגודה, נדונה לגופה, הוכרעה ונדחתה הן בפסק בוררות מיום 12.5.02 והן בהחלטת ע' רשם האגודות השיתופיות מיום 8.8.04, בערעור שהוגש על פסק הבוררות.

המשיבה 2 טוענת כי תנאי הכרחי להרשמה לקבלת נחלה בהקצאה היה תשלום דמי פיתוח בזמן והמועד האחרון לרישום לשם מימוש הזכות לרכישת המשק היה עד לתאריך 7.1.01. לעניין זה נטען כי חרף הודעות שהוצאו בעניין, רק ביום 7.1.01, פנה מר דוד סליק בבקשה לרשום את בנו המבקש להגרלה, אולם שילם סך של 2,000 ₪ בלבד, במקום הסך של 94,000 ₪ שנקבע ובקשתו לשלם את היתרה בתשלום דחוי, נדחתה בהחלטה מאותו יום.

המשיבה מציינת כי חברים אחרים שילמו מיידית את כל הסכום עבור הפיתוח, עמדו בכל הקריטריונים וחתמו על הסכמים עם המשיבה 2 ביום 8.1.01. רק ביום 14.2.02 ולאחר שנסתיימו הליכי ההקצאה, הגיש אביו של המבקש תובענה כנגד המשיבה 2 וביקש לקבל משק עבור המבקש ובעקבות תובענה זו התנהלו הליכי בוררות, כאמור.

המשיבה 2 מציינת כי בהליכי הבוררות השתתף המבקש עצמו בדיונים וייצג את אביו.

6.בפסק הבוררות מיום 12.5.02 נקבע כי מדובר במעשה מושלם, כי התנהגותו של התובע לוקה בשיהוי שאינו מוצדק בנסיבות העניין וכי אין כל סעד המתייחס למצב הדברים העשוי ולכן הדיון בהם בנסיבות העניין הינו תיאורטי בלבד. ביום 8.8.04 נדחה הערעור ואושר פסק הבוררות.

7.המשיבה 2 טוענת כי מדובר במעשה עשוי כפי שעולה גם מפסק הבוררות, שכן המשיבה 2 הקצתה את מלוא מכסת 80 הנחלות, בהתאם לתקן הנחלות המתוכנן של הישוב, כפי שאושר על ידי הרשות לתכנון חקלאי ואין כל אפשרות להיעתר לבקשה התיאורטית של המבקש להקצאת נחלה משקית. בנוסף, התובענה מוגשת בשיהוי ניכר של יותר מ – 8 שנים. כן נטען כי למבקש אין זכות משלו והזכאות לקבלת נחלה קנויה במושב, ככל שהיתה, הינה מכח זכותו לכאורה של אביו ולכן נטען לחוסר יריבות ו/או להיעדר עילת תביעה. כן נטען להתיישנות שכן עילת התביעה נולדה לכל המאוחר ביום 1.7.01. בנוסף, נטען כי העניין נדון והוכרע במהלך הליכי הבוררות בין אביו של המבקש לבין המשיבה 2, כאשר המבקש הוא שייצג את אביו והוא בעל אינטרס ובעל הזיקה העניינית להליכים ואכן הקביעות המשפטיות והעובדתיות שנקבעו בפסק הבוררות יוצרות לגביו מעשה בית דין (השתק עילה והשתק פלוגתא).

8.המשיב מס' 1 מציין בתגובתו כי מדובר בסעד תיאורטי שכן מספר הנחלות במושב שדה צבי הינו 80 וכולן מאוישות. בהתייחס לטענת המבקש הנוגעת לקיומן של 94 נחלות, מציין המשיב 1, כי מבחינה סטטוטורית ישנה היתכנות ל – 94 נחלות, אולם כיום גודל המשבצת הינו 80 נחלות בלבד ולכן במצב הדברים הנוכחי לא ניתן להקצות לו נחלה. בנוסף צוין כי מדובר בסעד תיאורטי בשל ההחלטה בדבר הקפאת נחלות פנויות וכי המבקש אינו חבר המושב ודומה כי אינו עומד בתנאי סעיף 8 ב' לחוזה המשבצת. המשיב מס' 1 טוען עוד כי התובענה התיישנה או לחלופין לוקה בשיהוי כבד מאוד וכי הסעדים המופנים כלפיו הינם סעדים בלתי חוקיים שכן הם מגלמים בחובם דרישה לרישום זכויות על שם המבקש בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובניגוד למערכת החוזית שבין המנהל למושב ובניגוד לנוהלי המנהל. על כן עותר גם המשיב מס' 1 לסילוק התובענה על הסף.

9.המבקש בתגובתו לבקשת המשיבה 2 לסילוק על הסף, טוען כי העתירה אינה תיאורטית שכן יש תקן נחלות מאושר ל – 94 נחלות ובפועל אוישו רק 80 נחלות. לעניין פסק הבורר נטען כי הוא VOID, שכן הנושא אינו בריר וכן כי פסק הבורר לא אושר על ידי בית המשפט המחוזי.

בהמרצת הפתיחה עצמה, טען המבקש לעניין זה כי אינו חבר אגודה ולכן לא חלה עליו תנית הבוררות, כי הוא לא היה צד לבוררות וכי הנושא אינו בריר שכן מדובר בזכות לקניין, וכי זכות יסוד חוקתית כגון זו אינה יכולה לשמש נושא לבוררות, כמו גם סכסוך שעניינו חוקיותן של החלטות האגודה וסכסוך שעניינו טענת אפליה הגובלת בהפרת אמונים וניצול סמכות לרעה.

המבקש טוען בתגובתו עוד כי אין התיישנות, שכן מדובר במקרקעין בלתי מוסדרים שהם בחזקת בר רשות בחוזה המתחדש כל שלוש שנים וכן נטען כי אין חזקה נוגדת. בהתייחס לטענה בדבר העדר יריבות והעדר עילת תביעה, נטען כי למבקש, כבנו של חבר אגודה במשיבה 2, מגיעה זכות לנחלה משקית ואביו העניק לו זכות זו. מכאן שיש עילת תביעה.